האגדה מספרת כי פירות הקפה התגלו לראשונה באתיופיה כאשר שייח בשם שאדילי ראה בדרכו עיזים שאכלו מן השיח והתנהגו בצורה מוזרה.
אותו שייח ניסה גם הוא וטעם מן הפירות וחש גם הוא תחושה ערנות בלתי צפויה. לאחר המאורע יוצא הדופן, הוא הצטייד בפירות הקפה והביאם עמו למתפללים במקום מגוריו על מנת שישמרו על ערנות בזמן התפילות. חוץ מאגדה זו, ישנן אגדות נוספות בקשר למקור הקפה ולמקום המדויק שבו הוא התגלה לראשונה.הקפה בראשיתו נצרך כמאכל ולא כמשקה. ישנן עדויות לכך שכבר במאה התשיעית לספירה פולי הקפה שימשו כמזון מעורר באתיופיה.
רועי צאן אתיופיים נהגו כנראה ללעוס את הפירות שלו וכך נשארו ערניים גם לאחר שעות רבות. רק כמה מאות שנים מאוחר יותר, החלו להכין משקה מפולי קפה קלויים. בהתחלה היה זה משקה קר אשר הכיל פולי קפה גרוסים בתערובת של נוזלים ושומן מן החי.לאחר גילוי הקפה באתיופיה, הוא הגיע לארצות נוספות באמצעות סוחרים תימנים אשר הביאו אותו לכל מקום אשר אליו הגיעו.
מומחים מתחום הבוטניקה אכן מאמינים כי הקפה נתגלה באתיופיה, בדומה למה שמספרת האגדה. בהמשך, כשהגיע הקפה באופן מסחרי לתימן, הוא הפך לאט לאט למשקה פופולרי מאוד כיוון שהיה ממריץ ומעורר ושימש רבים כתחליף ליין ואלכוהול, שהם משקאות אסורים לפי חוקי האסלאם.מכיוון שהקפה הפך כה פופולארי, היה צורך לגדלו בכמויות מסחריות, ושיטת הגידול השתכללה עם הזמן: החקלאים הנביטו את זרעי הקפה במסות גדולות ושתלו את הנבטים במורדות ההרים, מה שאפשר חשיפה נכונה לשמש וכן השקיה טבעית יעילה יותר.
ממזרח למערב
בשלב מאוחר יותר, סביב המאה ה-13 לספירה, הקפה עבר מהפך בתורכיה. התורכים נהגו לטחון את פולי הקפה הקלויים לאבקה ולערבב אותם עם תבלינים כמו קינמון, הל וציפורן וכן להוסיף להם מים ליצירת משקה שלאחר מכן הורתח והוגש חם. לימים נפוץ משקה זה ונודע כקפה תורכי, בדומה לקפה השחור הרותח ששותים כיום בישראל.במדינות ערביות שונות היה איסור חמור על הוצאת פולי קפה בכל צורה שהיא משטחי המדינה, כדי לשמור על הנכס היקר והמוערך הזה. אולם המשקה היה כה ייחודי,שלבסוף הצליחו להבריח אותו לארצות המזרח התיכון ומשם לאירופה.
הארץ האירופית הראשונה שאליה הגיע הקפה הייתה איטליה, וזה היה כנראה על ידי סוחרים ונציאנים שביקרו במזרח התיכון. במאה ה-16 וה-17 הצליחו הולנד וצרפת להפיץ את הקפה בקולוניות שלהן בדרום אמריקה ובמרכזה.לאחר מכן המשיכו שתילי הקפה להתפשט בעולם ובמאה ה-18 הגיעו לכל מקום כמעט, כולל ארצות אפריקה שבהן הוא עוד לא היה מוכר.
הקפה של ימינו
כיום הקפה הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות של עמים רבים בעולם. אתיופיה למשל ידועה באספקת פולי הקפה האיכותיים הגדלים בה, תורכיה נודעת בתערובות הקפה התורכי המכיל תבלינים מעוררים, לאיטליה יצא שם של יצרנית אספרסו ייחודי ולה גם תרבות שתיית קפה כאורח חיים. כך גם מדינות אחרות באירופה, שבהן הפך הקפה למשקה עשיר בחלב הנקרא לאטה (על שם החלב הרב שנמצא בו). מכיוון שהקפה מכיל קפאין, שהוא חומר ממריץ ומעורר, בתקופות שונות בהיסטוריה הוא היה אסור לשימוש. כך למשל בארצות האיסלאם ואף באירופה של ימי הביניים ואפילו בשבדיה עד תחילת המאה התשע עשרה.כיום ידוע כי צריכת קפאין מוגזמת עלולה לסכן את הבריאות ולגרום לחוסר שינה, אולם ידוע גם כי לקפה יתרונות רפואיים כמשכך כאבים, מרגיע מצבי דיכאון, מונע עצירות ועוד.
ראו גם:
